רש"י על בבא מציעא ל״ג ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא ל״ג ע״ב:ג׳ רש"י על בבא מציעא ל״ג ע״ב:ה׳ »

4 דָּרֵשׁ רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעַאי: מַאי דִּכְתִיב ״שִׁמְעוּ דְּבַר ה׳ הַחֲרֵדִים אֶל דְּבָרוֹ״ – אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, ״אָמְרוּ אֲחֵיכֶם״ – אֵלּוּ בַּעֲלֵי מִקְרָא, ״שֹׂנְאֵיכֶם״ – אֵלּוּ בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, ״מְנַדֵּיכֶם״ – אֵלּוּ עַמֵּי הָאָרֶץ.

פירוש רש"י על בבא מציעא ל״ג ב:ד׳

4 אלו ת"ח - ששימשו חכמים הרבה ללמדם טעמי משנתם זה בזו וזה בזו שאין הכל בקיאין בשוין:

5 שנאיכם אלו בעלי משנה - ששונאין בעלי גמרא לפי שבעלי גמרא אומרים על בעלי משנה שהן מבלי עולם כדאמרינן במסכת סוטה דף כב. התנאים מבלי עולם שמורים הלכה מתוך משנתם:

6 מנדיכם אלו ע"ה - שת"ח שנואין ומתועבין להן כנדה:

« רש"י על בבא מציעא ל״ג ע״ב:ג׳ רש"י על בבא מציעא ל״ג ע״ב:ה׳ »